אנחנו האנשים האמיתיים. אלה שנתקעת להם פטרוזיליה בשיניים באמצע הדייט. אלה שמפלחים זית בסופר בלי שאף אחד רואה. שחוזרים שיכורים ממסיבה...

אני זוכר אז איך בכית מול הים כמעט גמרת את כל המלח בעולם ואמרת בלי לדבר: אני לא רוצה להישאר אני שונא להיזכר - איך נשפך היין אז זרקנו...

כשהמורה לספרות נתנה לנו תרגיל ושאלה מי רוצה להקריא אותו בקול כבר כמעט הצבעתי ובאתי להתחיל אבל כל כך התביישתי, ששתקתי כמו גדול והשיר נשאר...

״אני רוצה שתפגוש את ההורים שלי,״ אמרתָ לי, והשפה העליונה שלך קפצה קצת כמו תמיד כשאתה מתרגש. ”באמת?! הגיע הזמן! אל תדאג, אני טוב עם הורים,...

לא משנה כמה תטייל בעיר גדולה אף פעם לא תספיק את כל כולה גם אם תצעד בה שעות בכל רחוב או מסילה תמיד יהיו בה סמטאות שאף אחד עוד לא גילה -...

ברגע הכי חשוב בחיים שלי, חטפתי בלאק-אאוט. כשהייתי נער, חלמתי לשרת בגלי צה״ל. זוכרים איך דפי מ״אפס ביחסי אנוש״ חלמה על עזריאלי? ככה אני...

בסוף כולם שרוטים כולם מתים מחוסר ביטחון ואף אחד לא יודע מה נכון או לא נכון בסוף כולם בודדים כולם מפחדים להיפתח להתקלף להישכח להתעייף...