יש איזה מתקן אחד בקרוספיט שאני שונא. כאילו, אני שונא שם את כל מתקני-העינויים (סליחה, מתקני-האימונים), אבל את ההוא אני שונא באופן מיוחד....

ולפעמים, אפשר גם לשתוק. אם כל המילים נאמרו וכל הקצוות נסגרו אם כל בעלי האינטרס נקמו וכל הצדדים כבר סיכמו, אפשר גם לשתוק. אם אין לך משהו...

אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום או יושבים לקפה פעם בשבוע בשגרה הצפופה שלי – אין לך מקום ובחיים העסוקים שלך - אני לא שחקן קבוע אני לא מעודכן...

כשהייתי קטן, אף פעם לא מצאתי את האפיקומן. הייתי הופך את המגירות פותח את הארון מזיז את המנורות מבלגן את הסלון עולה על המקרר זוחל מתחת...

יש חדשות טובות בעולם - על כל שקיעה שיורדת בים עולה גם זריחה באיזה מקום על כל סיוט, יש גם חלום על כל זוג אוהבים שנפרד יש גם תקרת כוכבים...

כל אדם קרע מתישהו את ים סוף כל אדם עמד פעם חשוף מול גלי הסערה לבדו על הסירה כל אדם נלחם מתישהו כאילו אין ברירה כל אדם קרע מתישהו את ים...

פגשתי פעם איש שהיה לו הכל – אוטו, וכסף, ובית גדול שדות רחבים אינסוף מרחבים ארמון אמיתי הליקופטר פרטי שהטיס אותו גם מעבר לים וכל העולם...