בשנה הראשונה היינו רבים מלא. ככה זה. התחלה של קשר חדש. המערכת עוד לא מכוילת. הרבה מטענים מהעבר. הרבה בחינת גבולות. חוסר תהומי בתיאום...

רציתי להגיד לךָ תודה. תודה שעזבת אותי. רק לפני כמה שנים שכבנו על הגג, מסתכלים על השמיים, וברגע אחד בלתי נשכח - ידך נפרדה מידי. כל כך הרבה...

ובערב, ניגש אלי לרכב קבצן עם אצבעות שחורות ועיניים קרועות הוא נשען על החלון והושיט אלי זרועות כדי שאולי אזרוק לו כמה מטבעות וחשבתי לעצמי...

כשהיינו קטנים פחדנו מהחושך. הוא טמן בחובו שדים, רוחות, מכשפות, וסיכוי לא רע לדרוך על קוביית לגו שהשארנו זרוקה על שטיח ילדותנו. ביקשנו...

״אני רוצה את האדום!!״ נועה שלחה יד חלשה, והצביעה על המארז. עמד שם גם מארז ירוק. ומארז צהוב. וכחול. אבל נועה בחרה את המארז האדום, כי נועה...

אני בטוח שאז, בתקופת המכבים אחד מהם עלה לכולם על העצבים וכשמצאו את פך השמן, הוא דווקא ביאס: "זה יספיק כולה ליום. אל תבנו על נס." ואז כשהם...

אף פעם לא הבנתי ממש מה הקטע של השמש. כי כשכל הנרות מסתדרים בשורה הוא לא באמת חלק מכל החבורה הוא עומד שם גבוה מרים את האף משקיף מלמעלה...