אחותי / נעם חורב

את זוכרת אחותי

מה שאז לחשת לי

מה שאז הבטחת לי

איך מחקת לי את הדמעה

איך ראית לי את הנשמה

כשהשמש נעלמה

למקום אחר

את זוכרת אחותי

מה שאז אבד בי

משהו נולד בי

המשקולת לרגליי

הצמרמורת בידיי

והחופש בעיניי

שתמיד חוזר, בוער, דוהר איתי

את יודעת אחותי

זה תמיד צועק בי

זה תמיד דולק בי

החיים הם עוף מוזר

גם לדבש יש טעם מר

כשהפחד ממוסמר

לקירות ביתי

את יודעת אחותי

זה כבר לא כואב לי

זה כבר לא טורף בי

חוט המשי מסתלסל

ונקשר בחוט ברזל

רק האור בחוץ נופל

ותמיד מוחל, צוהל, גואל אותי

שתינו נלחמות להחזיק את החיים

להתפייס עם הסופות

לדבר עם אלוהים

ולפקוח ת'עיניים -

יש דברים יפים לראות

יש שמיים,

אין שמיים

ואנחנו נשארות.

פוסטים נבחרים