איך כותבים אדם / נעם חורב

מי שלא הכיר אותך, הפסיד.

מה כבר אפשר להגיד

כדי לתאר אותך

כדי לפאר אותך

הכול בסוף סתם מילים

הכול הבל הבלים.

איך אפשר עוד להסביר

או לצמצם אותך לשיר

לרשימת תכונות קצרה

השפה כל כך צרה

איך לוכדים עכשיו עולם?

איך בכלל כותבים אדם?

מי שלא הכיר אותך, הפסיד.

איך אפשר כבר להספיד

אתה הרי עדיין חי

בתוך תוכי, בחדרי

מסתכל עלי אי-שמה

וצוחק על כל הדרמה.

איך סוחטים את האוקינוס

לטיפה אחת קטנה

איך משאירים אותך צעיר

שנה אחרי שנה

איך לא נופלים לקלישאות,

לנאומים מנומסים -

מה לך ולדמעות?

מה לך ולטקסים?

עכשיו אתה מותר

לזיכרונו של כל אדם

ואולי זה מיותר

לכתוב אותך בדם

השכחה היא הדבר היחיד

שמפחיד.

מי שלא הכיר אותך, הפסיד.

(מתוך הספר ׳חוטים שקופים׳)