בעיר הזאת

בעיר הזאת,

שאין לה רחמים

הלילה אף פעם לא תמים

אהבה היא עוד סיסמה שמרוססת על קירות

ואין בתים, אין בתים,

יש רק דירות

באיזה בר, כבר מאוחר

הם יושבים על כיסאות

מדברים על אמנות ועל שירים

אלוהים, גם הוא רווק -

מוזג בדידות אל תוך כוסות

והם שותים, והם שותים,

כמו שיכורים

בעיר הזאת,

שמקדשת פרובוקציות

אנשים סוגרים חוזה

עם אלוהי האפליקציות

והזמן תמיד קצוב,

והלוח הוא מחיק

ואם זה לא היה עצוב,

זה היה בכלל מצחיק

על ספסלי היחידים

את תפילת הבודדים

אני דקלמתי,

והיה לי קצת נעים -

לרחם שם על עצמי

ולחפש תמיד עם מי

ללקק בסוף כל לילה את הפצעים

בעיר הזאת, קרה לי נס -

מצאתי אהבה במקום בו

אנשים עסוקים רק

בלחפש.

פוסטים נבחרים