top of page

גפרור / נעם חורב

תודה שלא האמנת בי, תודה.

זה גרם לי להמשיך להילחם כמו שדה

ובאמצע הסופה, כשיכולתי אז לטבוע

המילים המורידות שלך לקחו אותי גבוה

תודה שאמרת לי: ״את לא מסוגלת״

זה גרם לי לפרוץ כל שער או דלת

ולדחוף את עצמי אל מעבר לקצה

כי מי שמאמין ומחפש, בסוף מוצא

תודה שאמרת לי: ״אין לך סיכוי״

כי כל גפרור קטן של פחד או דיכוי

התלקח בתוכי למדורה של אמונה

ושרף את כל מי שעשה אותי קטנה

תודה שאמרת לי: ״תרדי מהעץ״

כי למדתי לקחת כל אבן או חץ

לבנות מהם בסוף חומה של גאווה

ולהאמין בלב שלם: אני טובה, אני טובה.

ומאז,

כל טיפה של רעל היא תמריץ להתחזק

ואף אדם אף פעם לא יזרע אצלי ספק

אז תודה שדחפת אותי בירידה

ותודה שלא האמנת בי, תודה.

Comments


פוסטים נבחרים
bottom of page