טיול אחרי צבא בגיל 37

שתי דקות לפני שיצאתי מהארון, טסתי ל״טיול אחרי צבא״. אמרתי לעצמי – זה זמן טוב להתרחק קצת, לסדר את המחשבות, להיסגר על עצמי, ואז לחזור לארץ ולספר לכולם.

התכנון היה להתחיל בארה״ב, ואז מקסיקו, גואטמלה וקוסטה-ריקה. זה היה אמור להיות הטיול של החיים שלי. מה שקרה בפועל הוא ש... סבלתי. סבלתי מאוד.

לא הפסקתי להתייסר, לטבוע במחשבות, לתסרט מה יקרה כשאחזור לארץ ואספר לכולם. ציירתי בדמיון את הפרצוף המאוכזב של אמא שלי (אותה אמא שלחשה לי בחתונה שלי: ״איזה מזל שהבאת לנו את חיימקה!! הוא שווה אלף בחורות!!״) לא נהניתי מהנוף, לא מהאנשים, לא מהאטרקציות. בזמן שהחברים שטיילו איתי התנסו בכל מיני חומרים שגרמו להם לחשוב שהם דולפי הדולפין, אני אפילו שלוק מבירה לא לקחתי. עד כדי כך פחדתי לאבד שליטה.

אני זוכר את עצמי במסיבות המטורפות שהלכו שם - נשען על הקיר בפינה, מסתכל על כל האנשים השמחים, ושואל את עצמי למה אני אף פעם לא יכול להיות אחד מהם.

בסופו של דבר, התייאשתי מהטיול וחתכתי מוקדם. לא יכולתי לסבול את ההרגשה הזאת או את עצמי, אז ״הפתעתי״ את כולם ונחתי בארץ בלי הודעה מוקדמת.

הטיול הזה, שהתרחש לפני 15 שנה, שינה צורה עם הזמן, והפך לפצע פנימי שאני סוחב איתי. לא משנה כמה ניסיתי לעבוד על עצמי, אף פעם לא באמת הפסקתי להרגיש פספוס. חרטה. החמצה.

היום נחתנו בברזיל, אני וחיימקה. עשינו הליכת בוקר על הים, ולא הפסקתי לחשוב על הטיול ההוא. משהו באנרגיות, בחוף, באנשים הצוהלים, בווייבים המטורפים של ברזיל, החזיר אותי 15 שנה אחורה, וגרם לי להבטיח לעצמי: הפעם זה יהיה שונה.

אני הולך ליהנות. אני הולך לחגוג, ולהשתכר, ולהוריד חולצה בים, ולהשתחרר. אני הולך לתקן את הזכרון ההוא. אני הולך לעשות ״טיול אחרי צבא״ בגיל 37, ממקום אחר לגמרי – שלם. בוגר. בטוח.

אדם, מסתבר, תמיד יבקש לרפא משהו בעצמו. השניה הזאת, כשלוחצים על חצ׳קון, ואז כל המוגלה יוצאת – היא השניה הכי כואבת. והטיול שלי היה השניה הזאת בדיוק. השניה לפני שכל מה שסגרתי פרץ החוצה.

לפעמים בא לי לחזור לילד ההוא, מלפני 15 שנה, ולהגיד לו: ״הלו כפרה, תירגע, הכל יהיה בסדר, אני מבטיח. אתה לא מבין בכלל כמה טוב מחכה לך בהמשך...״ אבל אני לא באמת יכול, אז מה שנשאר לי לעשות זה למצות כל רגע בטיול הזה, לצבור חוויות מטורפות, לעוף על החיים, וליהנות עד הסוף – בשבילי, וגם קצת בשבילו.

נ.ב. ושלא נדבר בכלל על כמות החתיכים בברזיל, מה קורה פה בעצם?!

פוסטים נבחרים