ילד משלי / נעם חורב

אבא, תקשיב, תקשיב עכשיו לי

אם יום אחד יהיה לי ילד משלי -

אני אתן לו לרוץ יחף עם הרוח

ולבי האמהי יהיה אליו פתוח

גם אם ידבר לעננים הנודדים

ויהיה כל כך שונה משאר הילדים

עיניי יהיו לו בית, ידיי יהיו מסתור

אשאיר לו פירורים שידע תמיד לחזור

גם אם לפעמים הוא יהיה קצת ילד רע

מעליו אציב שמיים, אף פעם לא תקרה

אמא, תקשיבי, תקשיבי עכשיו לי

אם יום אחד יהיה לי ילד משלי -

לא אפיל מילים חותכות של גיליוטינה

על לב כזה של ילד, לב מפלסטלינה

שבקלות אפשר למעוך

ולהבהיל

ולצלק

אני ארקוד על שולחנות

כדי לראות אותו צוחק

רק שיגדל כמו פרח בר

חופשי ומשוחרר

שידע - הכול מותר

ואם חולמים אז גם אפשר

יש לו אמא אדמה

והיא תאהב תמיד אותו

גם אם בחוץ זאת מלחמה

והכול באשמתו

אבא ואמא, תקשיבו עכשיו לי

כשיום אחד יהיה לי ילד משלי -

ראשו הצונח ימצא אצלי כתף

ולא, לא אשאיר אותו לצרוח במרתף

הוא לא יזחל יחף,

הוא לא ירגיש דרוס

אני אהיה לו בית חם

גם כשהכל בפנים הרוס.

(מתוך 'שמש בצנצנת')