top of page

סוף היום / נעם חורב

סוף היום, סיבוב אחרון

אני נכנס למיטה ומכוון את השעון

אבנים קטנות מחליקות מהמדרון

פירורים של דאגה שלא נותנים לי שוב לישון


כי הפרזנטציה הוקדמה הרי בסוף ליום ראשון

ובסלון כבר יש הרים של כביסה שמחכה

ומאיפה השריטה הזאת - להרגיש כמו כישלון

כי לא הספקתי,

לא תיקתקתי,

לא כבשתי עוד פסגה


ולא חזרתי בסוף לזאתי שהבטחתי

וקניות. דחוף קניות. חסרים מלא דברים

ודי כבר לאכול את עצמי על הווטסאפ ששלחתי

די כבר להשוות אותי תמיד לאחרים

מה יהיה עם החלום ששנים אני זנחתי

ואיך פתאום בסוף היום אני חושב על ההורים


והמחשבות מסתובבות אצלי

כמו בקרוסלה

אבן קטנה

ועוד אבן קטנה

בסוף נהיה כבר סלע


ושנייה לפני שזה נהיה עוד לילה לבן

אני משחרר את הדאגות וחוזר פתאום לנשום

הכל בבוקר ייראה הרי כל כך כל כך קטן

האבנים הקטנות שלי נופלות אל התהום

אני עוצם את העיניים, שוקע במיטה

ומבין – לילה טוב, בסוף זו החלטה.

Comments


פוסטים נבחרים
bottom of page