עץ ואדם / נעם חורב

אמר פעם מישהו חכם:

"וואלה דומים, עץ ואדם!"

אם תחתוך גזע עץ לרוחבו

תוכל לגלות את כל מה שבו

להבין את לבו,

ולראות

את עומס שנותיו -

טבעות, טבעות

כי עם כל שנה, העומס גדל

העץ פורש ענפיו כאיש מתפלל

ומצמיח קליפה כדי שיוכל לעמוד

ברוחות, בגשמים,

ויצליח לשרוד

וכך גם אדם, לפחות משתדל

להקיף את עצמו טבעות של ברזל

לעמוד שם יציב מול כל כאביו

בימים הקשים שיבואו עליו

ולפעמים גם קורה

שמיליון טבעות

לא יוכלו לעצור מבול של דמעות

ובחורף הקר

אין לו שום רגע חם

ואז הוא נשבר,

גם העץ.

גם אדם.