קודם מעצמנו / נעם חורב

אני מתנדב באיזו עמותה

אבל חותך כמו משוגע בכביש

בשם הצדק, פתחתי בשביתה

אבל טרקתי את הדלת לקשיש

אני תורם בלי סוף לנזקקים

אבל וואלה, הפתיל שלי קצר

אני מקפיד למחזר בקבוקים

אבל צועק כמו מטורף על המלצר

אני יוצא להפגנות מאורגנות

אבל מטנף את החופים והסביבה

אני גבר של כבוד עם הבנות

אבל שלחתי יד גם כשהיא סירבה

אני בעד שוויון להומואים, ברור

רק שלא יתנו ידיים ברחוב

אני צם קבוע בכיפור

אבל העלמתי בשושו את החוב

זאת לא חוכמה להיות לוחם

שצורח סיסמאות בכל מקום

שמטיף לחמול ולרחם

אבל מתנהג כמו חרא ביומיום

כי זה מתחיל מהדברים הכי קטנים -

להיות איש טוב אפילו בשגרה

להגיד שלום בבוקר לשכנים

לא לבייש את המורה

גם ככה לא פשוט, ומן הסתם -

המציאות פה לא תמיד לטובתנו

ואולי עוד נתקן את העולם

אבל בואו נתחיל קודם מעצמנו.

פוסטים נבחרים