יום האמת / נעם חורב
לפעמים אני מדמיין, תוך כדי שיטוט רנדומלי בפייסבוק, מה היה קורה אם אנשים היו בוחרים לשתף את החיים שלהם כמו שהם באמת.
נגיד שהיה יום אחד בשנה שנקרא "יום האמת" – ובו כולנו היינו שמים בצד את המאמץ שכרוך בלשקף חיים מושלמים, ופשוט משקפים אותם כמו שהם - בלי פילטרים, בלי מניפולציות, בלי עיגול פינות.
כי השניים היפים ההם, שהעלו תמונה שלהם מחובקים על רקע שקיעה – כבר חודשיים נמצאים בשלבי גסיסה, והשקיעה היחידה שהם מכירים היא שקיעתה של האהבה.
והאמא הזאת שהעלתה תמונה של הבייבי שלה וכתבה: "האור בחיי!" לא ישנה כבר חודשיים, בוכה בהסתר, תוהה בליבה איך לעזאזל אמהות עושות את זה, וחולמת על לברוח ל -24 שעות כדי לחיות חיים שרחוקים מדייסות וטיטולים.
החייל ההוא שהצטלם עם מדים, חיוך של משחת שיניים וגאוות יחידה - בכלל סובל מהתקפי חרדה, הוא בטראומה מהצבא, ובכל פעם שהוא עוצם את העיניים הוא מדמיין את החבר שלו שוכב וצועק לו לעזרה.
הפצצה ההיא שמעלה סלפי שלה עם ביקיני – אם תסתכלו לה טוב טוב בעיניים, תגלו שהיא חיה כבר חודשיים על מים ותפוחים, היא בכלל שונאת את הגוף שלה, ולפני יומיים נכנסה הביתה בבולמוס אכילה וחיסלה שקית בורקסים קרים.
ההוא שפירסם תמונה שלו עם כל החבר'ה מאילת עם כוס בירה ביד, כפכפים ושמש נעורים – הוא ילד בודד שמרגיש שאין אף אחד בעולם שמבין אותו, לא משנה בכמה חברים הוא מוקף.
והמשפחה ההיא, ששיתפה תמונה מצוחצחת ומעוררת קנאה מליל הסדר – היא בכלל משפחה מתפרקת. האח לא מדבר עם האחות כבר שנתיים, האחיין ברח לחו"ל כדי להתרחק, האבא מובטל כבר שלושה חודשים, והאמא מנהלת רומן עם מאיר מהמכולת.
וביום הזה, "יום האמת", נבין שהחיים של כולנו מורכבים. החיים של כולנו מסובכים. החיים של כולנו מתישים. ובין תמונה שלנו על רקע האייפל לתמונה שלנו מחובקים עם סבתא – כולנו מרגישים קצת בודדים לפעמים. כולנו מרגישים קצת עצובים לפעמים. כולנו חושבים מחשבות שאף אחד לא מעז להגיד בקול רם.
ואתם יודעים מה, אולי טוב שיש לנו את הפייסבוק כדי להרכיב בו את החיים שתמיד רצינו.
כדי לברוח לעולם שכולו זריחות סגולות, משפחות מחייכות ומסיבות בריכה.
ואולי גם ככה קשה להחזיק, להתמודד, להתגבר – ומזל שיש לנו מדינה וירטואלית משלנו - בה אנחנו בעלי הכוח, ויכולים לבחור להיות שלמים, מאושרים ובריאים מתי שרק נרצה, בשאיפה אופטימית, שלפחות חלק קטן מזה, יידבק לחיים האמיתיים שלנו, שבהם, מה לעשות, השקיעה לא תמיד כזאת רומנטית.