2019 / נעם חורב
- נעם חורב
- 31 בדצמ׳ 2018
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 30 בספט׳ 2021
ב- 2018 היו לי כמה נפילות
הדרכים בהן הלכתי לא תמיד היו קלות
אנשים בהם בטחתי הפנו לי את הגב
היו דלתות שנטרקו לי בפנים, וזה כאב.
ב- 2018 היו לי כמה הצלחות
הדרכים בהן בחרתי עמדו בהבטחות
אנשים הקימו בית בלבי המשוגע
היו עיניים שראו אותי נקי, וזה נגע.
ומה נשאר לי לקוות לשנה החדשה -
שתהיה קצת חזקה, שתהיה קצת חלשה
שתזכיר לי את הסדר העדין והמוכר
בין הטוב לבין הרע, בין המלח לסוכר
שתפתח לי התחלות, תסגור את הסופים
ותשמור על האיזון בין הסטירות לליטופים.
פוסטים אחרונים
הצג הכולכל יהודי נולד עם מספר דמיוני על היד שהולך תמיד איתו - לאורך חייו לאורך מותו כל יהודי נולד עם רכבת שקופה ממנה ירד ועליה חייו ועליה צחוק...
רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
Comments