מנוע / נעם חורב
תניפו עליי מיליון חרבות
תזרקו עליי רימון אכזבות
תגידו: "תראה, זה לא מחזיק -
אתה טוב, אבל טוב זה לא מספיק".
תגרשו אותי מכל המסיבות
תשלפו עליי מילים מכבות
תחזירו אותי אחורה בזמן -
לילד ההוא, הנלעג, הקטן.
תשימו לי רגליים, תקראו לי בשמות
תבואו עם סיכה לפנצ׳ר לי חלומות
תגידו לי: "קראת יותר מדי ספרים -
אתה חתול כזה קטן בעולם של נמרים".
כי מכל האבנים שזרקתם, עם הזמן -
אני בניתי לי גדר שתשמור אותי מוגן.
ועם כל עלבון ברזל שהושלך אליי כבר אז
אני לחצתי את הרגל עוד קצת על הגז.
וכל מילה שפעם נאמרה כדי לפגוע
התרוקנה שם מעצמה, והפכה להיות -
מנוע.