פתטי

כשהמורה לספרות נתנה לנו תרגיל

ושאלה מי רוצה להקריא אותו בקול

כבר כמעט הצבעתי ובאתי להתחיל

אבל כל כך התביישתי, ששתקתי כמו גדול

והשיר נשאר בתיק, קצר אבל פואטי -

רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי

לפני שנה, בחתונה, הסתובבתי באולם

שתיתי חצי בר, אז רציתי רק לרקוד -

לשרוף את הרחבה, מה אכפת לי מכולם?

אבל איכשהו בסוף נשארתי לעמוד

ושמרתי על פאסון, וממש לא נהניתי -

רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי

במועדון בדרום העיר, כבר לילה, מאוחר

ראיתי בחורה יפה ממש כמו שיר

כמעט וכבר ניגשתי לבקש את המספר

אבל הפחד מדחייה מיסמר אותי לקיר

"בטח היא תפוסה", תוך שנייה המצאתי -

רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי

וכשהיה לי אז חלום, רחוק ולא מושג

שכנעתי את עצמי: "כמוני יש מיליון"

במקום לצעוק חזק, ישר מראש הגג

פחדתי מה יגידו, והמשכתי עוד לישון

והוא נכנס למגירה, עם כל מה שהחבאתי -

רק לא לצאת פתטי, רק לא לצאת פתטי

והיום זה די מצחיק, כל מה שקרה

כי אין לי שום חלום ואין לי בחורה

ואין לי חוויות או טעויות או רגעים

רק ערימה של חרטות שקוראים להן חיים

יותר אנ׳לא דופק לאף אחד חשבון

שיגידו חי בסרט, זה עושה לי תיאבון

גמרתי להיות קטן ואימפוטנטי -

רק לא לצאת פתטי. רק לא לצאת פתטי.

פוסטים נבחרים