האיש שלי / נעם חורב
״ממי, אני לא מרגיש טוב.״
לחשתי לך בטלפון.
״מה יש לך? הראש? הבטן? אולי אכלת משהו לא טוב?״
ענית לי בדאגה.
״לא... לא משהו כזה...״ גמגמתי, ואתה ישר הבנת.
היתה תקופה כזאת, שהייתי סובל מכאבים.
לא יודע איך להגדיר את זה –
כאבי לב. כאבי נשמה. התקפי חרדה.
היינו ביחד בערך שנה, ואתה כבר היית מתורגל.
״תשכב על הספה. תנשום. הכל בסדר. אני איתך.״ ענית לי בטון סמכותי אבל רך. כזה שאפשר להישען עליו אבל גם להתנחם בו.
״אתה זוכר שאני טס היום לפגישות בניו-יורק?״
״כן.״ עניתי ורציתי למות.
כל כך רציתי שתישאר איתי. שתחבק אותי בלילה. שתגיד לי שזה הכל בראש החולה שלי.
״אני חוזר מהעבודה בשבע, ובשמונה המונית כבר אוספת אותי, בסדר?״
שאלת בעדינות ואני הנהנתי.
שבע בערב. אתה נכנס הביתה ומוצא אותי מקופל על הספה. לא רציתי שתתבאס שאתה צריך לטוס כשאני ככה, אז נהייתי תזזיתי ומוזר – ״אתה שומע? הורדתי לך את המזוודה. הדרכון על השידה. הטענתי לך את האייפד...״ ואתה... אתה רק עמדת באמצע הסלון, מסתכל עליי בעיניים פעורות, בזמן שאני נלחם בשדים שלי, נושך את השפתיים, מנסה לא להישבר מולך, מקפל בידיים רועדות את הז׳קט שלך. פתאום הסתכלת בטלפון ואמרת בחיוך מופתע: ״ממי, אתה לא מאמין מה קרה...״ הרמתי אליך עיניים. ״דחו לי את הטיסה! החבר׳ה מניו-יורק ביקשו לדחות ברגע האחרון...״
לא האמנתי למשמע אוזניי. הלב שלי טס על 120. חיבקתי אותך בהקלה ולא הפסקתי להודות לאלוהי ההמראות והנחיתות (האוויריות והרגשיות).
באותו לילה הצלחת לרפא אותי. נרדמתי עם הראש על הכתף שלך, ונרגעתי.
אני קופץ 3 חודשים קדימה.
אירוע חברה בעבודה שלך.
״חכה, אני אביא לנו משהו לשתות״ השארת אותי עם כל אנשי החליפות.
פתאום קריאה: ״אתה נעמק׳ה המפורסם?! נעים מאוד, אני הבוס של חיים.״
פצחנו בסמול-טוק משמים, וכשנהיתה דממה מביכה, זרקתי את הדבר הראשון שעלה לי לראש: ״ אז... חיימקה סיפר לי שאתם טסים לניו-יורק בשבוע הבא.״
״כן. נקווה שהפעם החבר שלך לא יבריז לנו...״ הוא קרץ לי.
״למה שיבריז לכם?״ שאלתי בתמיהה.
״בגלל הפעם הקודמת... הוא הבריז לנו ברגע האחרון המניוק הזה. אמר שיש לו איזה משבר משפחתי.״
בום. לא משנה כמה אנסה, אהובי - לעולם לא אצליח לתאר לך מה הרגשתי באותו רגע. רק ידעתי, ידעתי שמצאתי את האיש שלי. ונשבעתי לעצמי שכשאתה תצטרך אותי – לא משנה מתי או איפה או למה – אני אהיה שם בשבילך, בלי הרבה רעש וצלצולים, בלי שאלות או תנאים - אתן לך את הנשמה שלי, אגיש לך את הכתף שלי, אדחה את הטיסה שלי, ואגרום לך להרגיש שאתה הכי חשוב בעולם, בדיוק כמו שאתה גרמת לי להרגיש.