נסיך / נעם חורב
אני זוכר אז איך בכית מול הים
כמעט גמרת את כל המלח בעולם
ואמרת בלי לדבר:
אני לא רוצה להישאר
אני שונא להיזכר -
איך נשפך היין אז זרקנו ת'סדינים
כל כך צחקנו שהערנו ת'שכנים
כשהדירה היתה צפופה
ולבדידות היתה תרופה
ואת לחשת לי כשהחשיך:
נסיך
אנ'לא יכולה עוד להמשיך
אני חושבת שצריך
לקחת הפסקה
אבל תמיד
אתה זורם אצלי בווריד
אנ'לא יודעת להגיד
למי אני מחכה
למי לעזאזל אני מחכה?
אני זוכר עוד את האוהל בזריחה
חמש בבוקר, קור כלבים ואת שוחה
ואז בדרך אל העיר
שומעים בלופ, אותו השיר
לא ניסינו להסתיר -
את השריטות מהחיים הישנים
פירקנו את כל השקרים הכי קטנים
כשאנשים היו קלים
ועוד הקשיבו למילים
ואת לחשת לי כשהחשיך:
נסיך
אנ'לא יכולה עוד להמשיך
את כל מה שצריך
אומרת השתיקה
אבל תמיד
אתה איתי שזה מפחיד
אנ'לא יודעת להגיד
למי אני מחכה
למי לעזאזל אני מחכה?