היתה תקופה כזאת, שהחיים ואני לא הסתדרנו. הם היו בלתי נסבלים אליי. או שאולי, לא יודע, אני הייתי בלתי נסבל אליהם. הייתי מפורק אחרי פרידה....

כשאתה אוהב מישהו, אתה נותן לו להסתובב חופשי בלונה-פארק שלך. הוא עובר דרך השערים הצהובים, נכנס ומטייל בין המתקנים בלי מפה. הוא לא מחכה...

תעשה לי טובה, אל תדבר איתי על יום האהבה. אל תקנה לי תכשיט או פרחים בלי ברכה על הקיר או נרות מביכים אל תקדיש לי שירים, אל תדליק איזו קטורת...

אנחנו אף פעם לא מוצאים את האדם "הנכון" ואין שום וודאות, אין שום ביטחון למה יקרה מחר החיים זורמים כמו מים ואי אפשר להיכנס לאותו הנהר...

שמעתי על אחד שזרק את הקריירה עלה על מטוס בלי לדעת לאן נחת חצי מסטול באמצע הריביירה ומשם כבר התגלגל חצי שנה בקרוואן סיפרו לי על אחת דתייה...

לפעמים, אדם נדרש לעבור טלטלה להישבר להיגמר כדי להתחיל מהתחלה להיקרע מביתו מאדמתו ומשמו להתבוסס בדמו רק כדי לחזור מפוכח ומרוכך שוב אל עצמו...

רציתי לבקש ממך סליחה על הבטחות שייעלמו לך אל שדות השכחה ואנשים שיטרקו את הדלת על לבך. על אצבעות אהובתך שתלטפנה אחרים על מנהיגים שיצעקו...