אחותי / נעם חורב
את זוכרת אחותי מה שאז לחשת לי מה שאז הבטחת לי איך מחקת לי את הדמעה איך ראית לי את הנשמה כשהשמש נעלמה למקום אחר את זוכרת אחותי מה שאז אבד...
10 באפר׳ 2023
האנשים הזמניים / נעם חורב
כשהיינו ילדים לימדו אותנו לשאוף לנֶצַח. מישהו ריסס על קירות לבנו התמימים את הגרפיטי: "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". כשמתבגרים,...
10 באפר׳ 2023
הבור והבאר / נעם חורב
יש בי בור שאי-אפשר למלא יש משהו חולה שמחפש איזו תרופה מן ריק שמתגלה בי פעם בתקופה וזה לא משנה שהעתיד נראה מבטיח וזה לא משנה שהקרקע יציבה...
10 באפר׳ 2023
להנמיך את הווליום / נעם חורב
השבוע רציתי לתפוס מונית הביתה. אמצע היום. הרחוב בטירוף מוחלט. השמיים עוד לא ממש החליטו מה ללבוש – חורף. קיץ. אביב. או קצת מכל דבר....
7 באפר׳ 2023
אפיקומן / נעם חורב
כשהייתי קטן, אף פעם לא מצאתי את האפיקומן. הייתי הופך את המגירות פותח את הארון מזיז את המנורות מבלגן את הסלון עולה על המקרר זוחל מתחת...
7 באפר׳ 2023
חופש / נעם חורב
פגשתי פעם איש שהיה לו הכול – אוטו, וכסף, ובית גדול שדות רחבים אינסוף מרחבים ארמון אמיתי הליקופטר פרטי שהטיס אותו גם מעבר לים וכל העולם...
7 באפר׳ 2023
קריעת ים סוף / נעם חורב
כל אדם קרע מתישהו את ים סוף כל אדם עמד פעם חשוף מול גלי הסערה לבדו על הסירה כל אדם נלחם מתישהו כאילו אין ברירה כל אדם קרע מתישהו את ים...
7 באפר׳ 2023