פתאום, באמצע השדרה השמינית, הוא עצר אותי. זקן אחד. רזה וחיוור. עם פנים מקומטות יותר מהטיוטות שאני כותב וזורק. ומקל הליכה. וכובע פרווה...

אני יודע, יש צרות יותר גדולות – יש רעב ומחלות מלחמות משתוללות יש סקנדלים ועוולות אני יודע, יש טרגדיות לא קטנות – משברים ואסונות יש שלדים...

אנחנו נודדים בלי הפסקה. ממדינה למדינה. מעיר לעיר. מחדר לחדר. והכל משתנה כל כך מהר. הנופים הירוקים הופכים למדבריים. ושוב ירוקים. ושוב...

חוף ים. חול חם. איזה כלב מתרוצץ. מאחורי הדאגות. מלפני היופי מתפוצץ. והשמש מתכופף. והשקט הוא קדוש. ואלוהים מגיש כתף - שאניח את הראש. והלב...

וגם על זה אני אצחק כשיהיה מספיק מרחק כשהזמן קצת יעבור והדמעות יהיו לאור וגם על זה עוד אדבר במבט כזה, זוכר אדייק את הפרטים ואקשור את...

כשהיינו ילדים לימדו אותנו לשאוף לנֶצַח. מישהו ריסס על קירות לבנו התמימים את הגרפיטי: "והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה". כשמתבגרים,...

הכל סביבי שביר יש משהו באוויר שמזהיר אותי, מזהיר כי מחשיך פתאום מוקדם כי אין מי שיחבק כי עצבות של בני אדם זה הרי עסק מדבק כי אין יותר שום...