גפרור / נעם חורב
תודה שלא האמנת בי, תודה. זה גרם לי להמשיך להילחם כמו שדה ובאמצע הסופה, כשיכולתי אז לטבוע המילים המורידות שלך לקחו אותי גבוה תודה שאמרת...
12 במרץ 2022
כנפיים / נעם חורב
ואז, כשגדלתי, לחשת לי פתאום: "תזוזי קצת הצדה, לא נשאר לי כבר מקום תנסי להיזהר הסחרור הזה אדיר את עולה נורא מהר ויהיה לזה מחיר.״ וכמעט...
8 במרץ 2022
געגוע / נעם חורב
אני מתגעגע אליך. הזמן חולף, והגעגוע לא דוהה, הוא רק משנה צורה. פעם הוא היה מגיע בבום. כמו מחבל מתאבד, בלי אזהרה - אני יושב עם חברים בסלון...
8 במרץ 2022
מלחמה של אחרים / נעם חורב
״רוסיה פלשה לאוקראינה!״ המגישה בחדשות הכריזה לאט ואני הזזתי מבט מהחביתה לסלט ומלמלתי: ״אוי, זה נורא!״ כי היה לי אכפת ״אז יפנו תושבים...
8 במרץ 2022
להכניס את הבטן / נעם חורב
הייתי ילד שמנמן. כזה עגלגל עם ״חְדודים״ שהדודות יכולות לצבוט. האמא העיראקית שלי האכילה אותי ללא לאות, ובהתאם, קיבלה ילד-קוּבּה. העניין...
8 במרץ 2022
צנצנות / נעם חורב
פעם חשבתי שכשאנחנו נפרדים ממישהו - האהבה שהיתה בינינו דועכת לאט-לאט ונעלמת. אולי מגיעה למקום הנסתר הזה, שאליו מגיעים המפתחות שאיבדנו...
1 במרץ 2022
גמילה / נעם חורב
נכנסתי לגמילה. השבוע החלטתי להוריד רגל מהגז. עוברת עליי תקופה לחוצה ועמוסה, והיא גובה ממני מחיר יקר. אני מוצא את עצמי עצבני. וקצר. ולא...
1 במרץ 2022