- 16 בפבר׳ 2021
האיש שלי / נעם חורב
״ממי, אני לא מרגיש טוב.״ לחשתי לך בטלפון. ״מה יש לך? הראש? הבטן? אולי אכלת משהו לא טוב?״ ענית לי בדאגה. ״לא... לא משהו כזה...״ גמגמתי,...
8430
- 16 בפבר׳ 2021
תמיד יש משהו / נעם חורב
תמיד יש משהו לא פתור - איזה סוף לא סגור מייל דחוף להחזיר כתם מהעבר שצריך להסיר תמיד יש משהו לא שלם - חשבון ישן לשלם מגירה שמחכה להתרוקן...
3,2720
- 16 בפבר׳ 2021
תמונה משפחתית / נעם חורב
נעים מאוד, תכירו את המשפחה שלי. אבא שלי, עמירם, הוא קיבוצניק מעין-כרמל. הוא גדל למשפחת מייבשי-ביצות חלוצית, שעלתה מפולין (פולנים הארד-קור...
2,8680
- 16 בפבר׳ 2021
כמו שרק משפחות / נעם חורב
ובסוף, ברגע האמת כשהתנדנדתי בין חי למת, כשהימים נהיו קשים כשהתרסקתי לקרשים כשכלום כבר לא היה קדוש כשנפל לי הכתר מהראש ולא נותר, גם לא...
5,9710
- 16 בפבר׳ 2021
האישה האחרונה / נעם חורב
וכשתהיה לי ילדה קטנה והיא תשאל: מי זאת האישה המחייכת בתמונה אני אשיב לה: זאת היתה האישה האחרונה. כי מאז אותם ימים רחוקים נחקקו כאן חוקים...
2,9020
- 16 בפבר׳ 2021
אצבעות / נעם חורב
ואז אמרת לי: ״איך אתה כותב... כל מילה שלך שוברת את הלב. זה כאילו שיוצא לך אור מהאצבעות, פשוט מדהים לראות.״ והנהנתי כמו תמיד ולא הצלחתי...
5020
- 16 בפבר׳ 2021
אחרי מיליון שנה / נעם חורב
אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום או יושבים לקפה פעם בשבוע בשגרה הצפופה שלי – אין לך מקום ובחיים העסוקים שלך - אני לא שחקן קבוע אני לא מעודכן...
2,1180