שתי ידיים שמאליות / נעם חורב
כשהייתי קטן, כולם קראו לי ״שתי ידיים שמאליות״. המשפחה שלי הסתלבטה עליי בלי סוף, ובחיי שניסיתי, אבל איכשהו בסוף תמיד הצדקתי את הכינוי הזה....
25 באפר׳ 2021
בלי כל המסביב / נעם חורב
תודה שאת רואה אותי בלי כל המסביב את כל מה שמנמיך אותי, את כל מה שמכאיב את כל התחפושות המאוסות והשקרים שכבר שנים אני מוכר לעצמי, לאחרים...
20 באפר׳ 2021
מהות הישראליות / נעם חורב
לפני שבועיים, על מדרכה מטונפת בדיזנגוף, התגלתה לנגד עיניי מהות הישראליות בתפארתה. זה היה סוף היום, ואני חיכיתי למונית. מסביבי, ההמולה...
20 באפר׳ 2021
האבל ואני / נעם חורב
תיכף השמש תטפס אל החלון ואני אז ארד מהמיטה אתקשט בבגדים חדשים מהארון כמו כלה ביום חתונתה בטלוויזיה ישדרו - שם ליד תמונה הדמעות יחנקו את...
20 באפר׳ 2021
בסוף מתרגלים להכל? / נעם חורב
אני מקנאה באנשים שאומרים: בסוף מתרגלים להכל – להיום למחר לאתמול. אני מקנאה באנשים שאומרים: בסוף מתרגלים להכל – לאש למים לחול. אני מקנאה...
20 באפר׳ 2021
השליח / נעם חורב
בדרך לעוד משפחה ימינה חזק על המדרכה אני עוצר מול שער צבוע בתכלת בודק אם השם תואם את השלט נשען בכבדות על המעקה מוריד את התיק, ואז מחכה. כי...
20 באפר׳ 2021
משפחת השכול / נעם חורב
אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול. אחרי הכול כבר יש לי משפחה לא רוצה את כל ה"זכרונו לברכה״ אני לא רוצה להצטרף למשפחת השכול. באמת סליחה, לא...
20 באפר׳ 2021