אחרי מיליון שנה / נעם חורב
- horevnoam1
- 16 בפבר׳ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 באוק׳ 2021
אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום
או יושבים לקפה פעם בשבוע
בשגרה הצפופה שלי –
אין לך מקום
ובחיים העסוקים שלך -
אני לא שחקן קבוע
אני לא מעודכן בכמה כבר רזית
או איפה היית בחופשה האחרונה
ואם את שותה עם סוכר או סוכרזית
ומה הוא קנה לך אתמול במתנה
ואת,
את לא יודעת מה אכלתי אתמול
ועם איזה לפטופ אני מסתובב
כי מה שיש בינינו –
זה קצת יותר גדול
חוט שקוף נצחי,
שמחבר מלב אל לב
וזה תמיד מדהים אותי מחדש
שאני לא נפגש
איתך
המון
כנראה לאהבה שלנו אין שעון
כי גם אם אני אראה אותך
אחרי מיליון שנה,
איכשהו נמשיך -
כאילו כלום לא השתנה.
פוסטים אחרונים
הצג הכולכל יהודי נולד עם מספר דמיוני על היד שהולך תמיד איתו - לאורך חייו לאורך מותו כל יהודי נולד עם רכבת שקופה ממנה ירד ועליה חייו ועליה צחוק...
רק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
Yorumlar