אחרי מיליון שנה / נעם חורב

אנחנו לא מדברים בטלפון כל יום

או יושבים לקפה פעם בשבוע

בשגרה הצפופה שלי –

אין לך מקום

ובחיים העסוקים שלך -

אני לא שחקן קבוע

אני לא מעודכן בכמה כבר רזית

או איפה היית בחופשה האחרונה

ואם את שותה עם סוכר או סוכרזית

ומה הוא קנה לך אתמול במתנה

ואת,

את לא יודעת מה אכלתי אתמול

ועם איזה לפטופ אני מסתובב

כי מה שיש בינינו –

זה קצת יותר גדול

חוט שקוף נצחי,

שמחבר מלב אל לב

וזה תמיד מדהים אותי מחדש

שאני לא נפגש

איתך

המון

כנראה לאהבה שלנו אין שעון

כי גם אם אני אראה אותך

אחרי מיליון שנה,

איכשהו נמשיך -

כאילו כלום לא השתנה.

פוסטים נבחרים