הדרך הארוכה / נעם חורב

הדרך הארוכה

עומדת רחוקה

ומחכה,

ומחכה –

שמישהו יצעד בה

שמישהו ימעד בה

שמישהו ישאיר בה עקבות

היא מזמזמת את שיר הדרכים העזובות

הדרך הארוכה

עומדת שם, ריקה

ומחכה,

ומחכה –

שמישהו יבחר בה

אפילו שקר בה

יישן בה בלילה,

יעז גם לסטות

יחטוף בברך

כמה שריטות

יטעה בסיבוב,

ינדוד למרחק

שיחזור קצת עייף,

מכוסה באבק

הדרך הארוכה

כבר לא עסוקה

היא עומדת לבד

ומחכה,

ומחכה –

שמישהו ירעב בה

שמישהו יאהב בה

את כל מה שאין בכוחה להציע -

טכנולוגיות של וייז

ותשואות ביציע

הדרך הארוכה

עומדת חנוקה

היא משקיפה מהצד

ומחכה,

ומחכה –

כי כבר כמה שנים

יש דרכים אחרות

ללא אבנים

ומאוד מהירות

עם ניאון בוהק

ושלטים זוהרים

וסוכן שמספק

אינסוף קיצורים

מסע כל כך ריק,

מפוצץ בשקרים

הדרך הארוכה ממשיכה לקוות,

היא יודעת על סמך נסיון העבר -

מי שרוצה להשאיר עקבות

שירד מהכביש ויצעד בעפר.

(מתוך 'שמש בצנצנת')