משפחה שבוחרים / נעם חורב

ואיך ביום הזה

כולם תמיד מדברים

על משפחה כזאת,

שלא בוחרים –

על אמא ואבא,

על אח ואחות

שולחים להם פרחים

כותבים להם ברכות

אבל מה עם כאלה

שהיו איתך בנפילות

שעברו איתך צמוד

את כל הטלטלות

שמכירים אותך יותר

משאתה מכיר את עצמך

שהרגשת לפעמים

שהם יותר ממשפחה

כאלה שהחזיקו איתך

יחד ת'חיים

שנצמדו אליך שם -

בזוועות ובגבהים

שפתרו לך בשקט

כל סיוט וכל חלום

שהפכו אותך בסוף

למי שאתה היום

כאלה שיבינו

גם כשאתה שותק

שיתנו לך הכל

גם כשהכיס שלהם ריק

שיגידו ת'אמת

גם אם היא כואבת

שלא יהיה להם כסא

אבל יתנו לך לשבת

כאלה שבנית איתם גג

לאט לאט

שיסעו באמצע הלילה

גם אם נתקעת באילת

כאלה שאולי לא קרובים

בקשר דם

אבל כרוכים בחוטים

שמחברים בין בני אדם

כן, מה עם כאלה

שתמיד נשארים

מה עם משפחה כזאת,

שבוחרים?

פוסטים נבחרים