נכשלתי / נעם חורב
נכשלתי. לפני חודשיים העברתי מופע זום ל-50 איש. היתה לי שעה לספר להם את הסיפור שלי, לרתק אותם, לרגש אותם, לתת להם השראה. ונכשלתי. ביג טיים. עזבו את זה שהסיכויים היו נגדי. שקיבלתי אותם מותשים יותר מהמרואיינים של רינה מצליח. שהם היו אחרי יום השתלמות מפרך. שלא נשארה להם סבלנות. שנאלצנו לשים אחת מהן על מיוט כי היא נרדמה ונחרה (נשבע!) בסוף, האחריות שלי כמרצה היא לסחוף אותם, ולא משנה מה הנסיבות. מאות מופעים עשיתי עד היום - ובפעמים הבודדות שזה לא הצליח לי, תמיד ידעתי לקחת אחריות. תירוצים יש בלי סוף. אז הנה אני יושב, פגיע וחשוף, מול 50 איש בזום, ולא מעניין להם את הביצה השמאלית. וניסיתי, בחיי שניסיתי. גייסתי את כל האנרגיות שלי. את הכל ההתלהבות. ונאדה. אחת מכינה לעצמה נס. השני מנקה את המשקפיים. השלישית שמה לק. הרביעי... עזבו, לא רוצה לספר לכם מה הוא עשה. ובראש שלי אוטוסטראדה של מחשבות ובהלות - מה לעזאזל עושים עכשיו? זה או לדפדף את המופע בטיל, לצאת מידי חובה ויאללה, ביוש. או... להיפך. להילחם כמו מתמודד מאסטר-שף עד טיפת הבלסמי האחרונה. האופציה הראשונה לא באה בחשבון, אז הלבשתי את כפפות האגרוף והחלטתי שאני הולך להיכנס באמ-אמ-אמא של המופע הזה. הם הולכים לצחוק ולבכות ולגז׳דר ולהתעלף עליי. בסוף המופע הזה, ביונסה תבוא לקחת ממני שיעורים. להגיד לכם שזה עבד? זיבי. אבל הנה, ההיא עם הלק מרימה את המבט. וההוא מרכיב את המשקפיים (הנקיות!) ויש לו קצה של חיוך. ובוקר טוב! הנוחרת התעוררה! (רק ההוא שלא משנה מה הוא עשה - המשיך בשלו...) האם המופע היה הצלחה? לא. האם השארתי חותם בלב האנשים האלה? סביר להניח שלא. אבל אני בסדר עם זה (יחסית). כי יכולתי לוותר, ולא וויתרתי. כי הוצאתי לכשלון הזה את המיץ והפכתי אותו למנוע שלי. בבוקר חיכתה לי הודעה ממישהי שנכחה במופע, וכתבה שהיא הולכת לנסות להגשים חלום ישן בזכות המפגש איתי. הנה, הצלחתי להגיע לפחות לבנאדם אחד. סחתיין. הכי קל להיות שגריר של הצלחות. לדבר על הציון הגבוה שהשגת במבחן או על ההעלאה המטורפת שקיבלת מהבוס או על זה שהספר שלך הוא רב-מכר... אני מבין את זה. אנחנו עובדים קשה על משהו, וכשהוא מצליח – בא לנו לצעוק את זה חזק. עם זאת, אני גם מאמין גדול בלהיות סוכן של כשלונות. כי כשלונות הם אנושיים. כי כשלונות הם מנוע. כי אף אחד לא אוהב לדבר על כשלונות. אז הנה, אני מדבר עליהם. נכשלתי. אבל וואלה, זה הכשלון הכי מוצלח שהיה לי.
מוזמנים לכתוב לי בתגובות ולשתף אותי בכשלונות שלכם.
Kommentare