חופש / נעם חורב
- horevnoam1
- 11 באפר׳ 2021
- זמן קריאה 1 דקות
עודכן: 9 באוק׳ 2021
פגשתי פעם איש
שהיה לו הכל –
אוטו, וכסף, ובית גדול
שדות רחבים
אינסוף מרחבים
ארמון אמיתי
הליקופטר פרטי
שהטיס אותו גם
מעבר לים
וכל העולם
נפרש לרגליו -
מיער הגשם
עד חוף השנהב
אבל מי שהכיר אותו
באופן אישי
ראה וידע:
הוא לא איש חופשי –
כי כל הדלתות בחייו ננעלו
וכבר כמה שנים
הוא בעצם כלוא
בעצמו
בראשו
בקולות בנפשו
הוא אסיר מיוסר
של כל הרהוריו
הוא כבול לתמיד
לכל יצריו
ואין שום מצב
שיברח כמו גנב
מכלוב הזהב
שבנה בידיו
והלוואי ונהיה
חופשיים באמת
שהכלא הזה, הפנימי
יתמוטט
שנפסיק להשתעבד
לדאגות
לאכזבות
לרחמים העצמיים
לעוצמת הלהבות
ושנחרוט במחשבות –
החופש ההוא,
הקדוש –
מתחיל ונגמר אצלנו בראש.
פוסטים אחרונים
הצג הכולרק שלא ניקרע כמו ים סוף. שלא נעמיק את הפצע החשוף. שלא נגזור את החוט השקוף. כן, אם בכל דור ודור האויב עומד עלינו לכלותנו - רק שלא ניפגע...
איך אפשר לדבר על פריחה כשיש לנו אחים שכלואים בחשיכה שקופאים עכשיו מקור ואין להם שמיכה בלי ריח של בית וחום של משפחה איך הפרפר פורש את...
בכיס המעיל מהחורף שעבר לא מצאתי שום שטר או קבלה, גם לא מסיכת קורונה כחולה רק סיכה צהובה כמו עדות עצובה שהקפיאה לי את הדם - כל כך הרבה...
Comments